~ תנו מקום לילד שבתוככם ~
הרבה פעמים אני נשאל מה עושים כשאין מוטיבציה, מה קורה שאני רוצה לעשות משהו אבל לא מוצא את הכוחות בתוכי לעשות אותו.
האמת היא שזוהי שאלה מעניינת ומורכבת, וניתן לדון עליה מכל מיני כיוונים שונים, אבל פה הייתי רוצה להתמקד איתכם בגישה אחת שאני מוצא אותה אפקטיבית ביותר במרבית הפעמים.
פרידריך ניטשה אמר ”מי שיש למה שלמענו יחיה יוכל לשאת כמעט כל איך”, ואכן הרבה פעמים כשאני מוצא את עצמי ללא מוטיבציה לעשות משהו, אני מגלה שהפוקוס שלי על החלומות שלי ועל למה אני רוצה אותם הלך קצת לאיבוד, איפשהו לאורך הדרך ההתמקדות בעשייה עצמה גרמה לי לשכוח למה אני עושה את מה שאני עושה וככה לאט לאט נעלמה לי גם המוטיבציה לעשות זאת.
ולכן, כל מי שמרגיש שאין לו מוטיבציה ואנרגיה לעשות דברים, דבר ראשון צריך ללכת לבדוק מה קורה במחלקת החלומות שלו, מכיוון שכאשר אנחנו חולמים על הדברים שבאמת בא לנו עליהם וחולמים על כך שנשיג אותם, שם מתעוררת אצלנו התשוקה, והתשוקה היא זו שמביאה לנו את האנרגיה והמוטיבציה להתקדם קדימה בחיים. כי כאשר אני מרשה לעצמי לחלום, מתעוררת אצלי התשוקה להשגת אותם חלומות, ושם מתעוררת גם המוטיבציה להשגתם!
ואיך כל זה קשור לילד שבתוכי?
הילד שבתוכי הוא זה שאחראי על מחלקת החלומות, הוא זה שדואג לספר לי מה ”בא לי”, לא מה צריך או מה אפשר, אלא מה בא לי! והדברים שבא לי בחיים הם החלומות שלי.
נכון שיבואו אנשים ויגידו שמה ש”בא לי” זה נחמד, אבל יותר חשוב לזכור את ”מה שצריך” כי זאת המציאות וזה מה שאנשים בוגרים עושים. בשבילם דרך אגב זה נכון, מכיוון שכל עוד הם מאמינים בכך, זוהי המציאות שלהם. השאלה החשובה היא האם אנחנו רוצים שזאת תהיה גם המציאות שלנו?
ישנם אנשים שמאפשרים מקום לילד שבתוכם ובכך מאפשרים לחלומות שלהם להמשיך גם בחיים הבוגרים במקביל לדברים ש”צריך לעשות”, ויש כאלה שלא מאפשרים לילד שבתוכם מקום ובכך לא מאפשרים לעצמם לחלום.
זה לא טוב או רע, נכון או לא נכון, זאת בחירה!
איזה אדם אני בוחר להיות, כזה שלא מאפשר לעצמו לחלום, ומסביר לכולם למה זה ילדותי ולא אפשרי או כזה שחולם על דברים, משיג אותם ובכך גם נהנה מתשוקה ומוטיבציה.
אני בחרתי את הבחירה הזו לפני שנים, בחרתי להיות מאלו שחולמים, שמאפשרים לילד שבתוכם להגיד להם מה בא לו!
ומה אתם בוחרים?
איזה אדם אתם תרצו להיות?